משיכת משכורת לבעל שליטה בחברה

עודכן ב: 25 נוב 2018

כחלק מהניהול השוטף של העסק, בעלי עסקים קטנים ובינוניים (גם עצמאיים וגם בעלי חברה) מתמודדים עם מספר רב של סוגיות ששכירים בדרך כלל לא מכירים. אחת השאלות היותר נפוצות שאני נתקל בהן, שחוזרת על עצמה שוב ושוב בקרב בעלי עסקים, היא מהו גובה השכר שניתן למשוך מהעסק. השאלה הזאת מתפרקת לתתי שאלות כגון: כמה כסף למשוך מהעסק כמשכורת? כמה למשוך כדיבידנד? כמה יהיה נכון להשאיר בקופת החברה? וכו'.


בכל אלה, על בעלי העסקים להביא בחשבון שורה מורכבת של שיקולים שאינם נוגעים רק לניהול החברה אלא גם לשיקולי מס, תנאים סוציאליים והיבטים נוספים הקשורים בהתנהלותו הכספית. בהיעדר ידע מקצועי מספק, רבים מבעלי העסקים מקבלים החלטות שעלולות לפגוע בהם בטווח הארוך, הן ברמת ההכנסה נטו, הן בתנאים הסוציאליים והן בתנאי הפנסיה.


משיכת משכורת

אז מה לקחת בחשבון לפני שמושכים שכר מהחברה?


א. תזרים

לפני שנכנסים לשיקולים מספריים במשיכת המשכורת, חשוב לבדוק האם ישנה הצדקה או יכולת למשוך סכום חודשי כלשהו כמשכורת מקופת העסק. בעל עסק קטן שמייצר רווח (הכנסות פחות הוצאות) של חמישה עשר אלף ש"ח ברוטו בחודש, שימשוך משכורת של שישה עשר אלף ש"ח, יכניס את העסק להפסד בו בזמן שעדיין ישלם מס על המשכורת שלו. מצב כזה אינו תקין מימונית ואינו כדאי, כיוון שההפסד העסקי אינו בר קיזוז כנגד השכר מבחינה מיסויית.


ב. נקודת האיזון

לבעל שליטה בחברה יש שתי אופציות למשוך שכר מהעסק – שכר חודשי קבוע או משיכת דיבידנד. בעוד המס על השכר משתנה בהתאם לגובה השכר, המס על הדיבידנד בישראל קבוע ועומד על 30% (ועוד 3% מס יסף לבעלי הכנסות גבוהות).

יש לזכור כי כאשר מושכים משכורת יש לשלם מס הכנסה וביטוח לאומי וכאשר מושכים דיבידנד משלמים "רק" מס הכנסה ולכן ניתן לבצע בדיקה עד איזה שכר מומלץ למשוך משכורת ומאיזה שכר רצוי למשוך דיבידנד. (מי שרוצה לקבל את הבדיקה יכול לשלוח לי מייל ואשלח לו).

כיום (כאשר שיעור מס החרות עומד על שיעור של 23%), הבדיקה תראה שנקודת האיזון עומדת לרוב על משכורת חודשית בסך של כ-25 אלפי שקלים ברוטו. כלומר, כדי לחסוך כמה שיותר במיסים רצוי למשוך שכר עד גובה של 25 אלפי ש"ח בחודש ומעבר לזה למשוך דיבידנד.


ג. ביטוח לאומי- חשוב מאוד

סוגייה שלא כל בעלי החברות מודעים אלייה היא כי יש קשר בין המשכורת ותשלום דמי הביטוח לאומי לבין זכאות וגובה הזכאות לקצבאות עתידיות. כיוון שגובה המשכורת משפיע על גובה ההפרשה החודשית לביטוח הלאומי, ועמה גם על גובה הקצבאות העתידיות שיתקבלו במצב של פגיעה או נכות עתידית, מדובר בסוגיה שצריך לשים אליה לב. היות שהקצבאות של הביטוח הלאומי באות להחליף את ההכנסה שממנה מתקיים בפועל בעל השליטה, יש להתאים את המשכורת (המבוטחת בביטוח לאומי ומשמשת בסיס לחישוב הקצבה) להוצאות המחיה השוטפות.

כמו יולדת או משרת מילואים המקבלים החזר לפי גובה המשכורת שלהם, ההחזר לעצמאים יהיה לפי המשכורת שמשכו. לכן, אם יש לכם הוצאות מחייה של 20 אלפי ש"ח בחודש לא כדאי למשל למשוך משכורת מינימום (כמו שיוצא לי לשמוע מכל מיני בעלי עסקים מדי פעם).


ד. אובדן כושר עבודה

דילמה נוספת של העצמאי בעל השליטה היא ביטוח אובדן כושר עבודה – האם, כבעל שליטה, עלי לבטח את ההכנסה החודשית שלי על בסיס המשכורת החודשית בלבד, או לבטח גם את ההכנסה הממוצעת שאני מושך כדיבידנד?

רבים מבעלי העסקים שאני פוגש אינם יודעים כי ניתן לבטח גם הכנסה מדיבידנדים, אך צריך לציין זאת מפורשות ובמיוחד מול סוכן הביטוח מראש ולהדגיש את העניין. כמו כן, יש יש לוודא כי הדיבידנדים מחולקים לאורך השנים באופן יחסי בהתאמה לסכום המבוטח – מדובר באחד הפרמטרים הראשונים הנבדקים על-ידי חברת הביטוח בבואה לאשר תביעת אובדן כושר עבודה. בדומה לקצבה מהביטוח הלאומי, היות שקצבת אובדן כושר עבודה באה להחליף הכנסה בפועל ממנה מתקיים בעל השליטה, חברת הביטוח בודקת מהן ההכנסות בפועל של בעל השליטה, מהן הוא מקיים את מחייתו השוטפת.


תכנון נכון ואחראי של משיכת כספים מהעסק שלכם, בטח כספי משכורת, הוא צעד חשוב מאין כמוהו על מנת להבטיח את המשך שגשוגו של העסק. היו שקולים בנושאים אלה ובחנו צעדיכם בכדי לשפר את ביצועי העסק שלך ואם יש לכם עוד שאלות תמיד תוכלו להשאיר לנו הודעה ואנחנו מבטיחים לחזור.